צב יבשה מדברי

Heading
שם מדעי
Testudo werneri
מחלקה
זוחלים
מבנה חברתי
זוגות
זמן פעילות
פעיל יום
מזון
צמחוני
ירק, עלים ופרחים.
סכנות

אזורי החולות בכלל וקיומו של צב-היבשה המדברי בפרט נמצאים כיום בסכנה. שטחי האימונים של צה"ל, רמיסת אזורי החולות בידי עדרי עזים וכבשים, פעילות ספורט מוטורי באזורי החולות והפיכת אזורי חולות לאזורים חקלאיים הן חלק מהבעיות העומדות בפני הישרדות המין. בנוסף, אחת הבעיות העיקריות המאיימות על המין, כמו גם על מיני צבי יבשה רבים אחרים, היא איסוף פרטים להחזקה כחיות מחמד. רבים מהמטיילים הנתקלים בצבי-יבשה מדבריים טועים בהם וחושבים אותם לצבי-יבשה מצויים (הנמצאים גם הם בסכנת הכחדה ואסורים באיסוף) ואוספים אותם לבתיהם. למרות הדמיון המסוים בין שני המינים, ניתן להבחין ביניהם בקלות יחסית באמצעות מספר סימנים פשוטים: צבי-היבשה המדבריים קטנים וגודלם אינו עולה בד"כ על 12-13 ס"מ, במרכז לוחיות שריון הגב שלהם אין נקודות שחורות, שולי שריון הגב בולטים אחורה ומעט כלפי מעלה ושריון הבטן שלהם בהיר ומתאפיין בשני כתמים שחורים בלבד, בצורת משולש.

תוכנית שימור בגן:
לפני שנים הוחלט בגן החיות התנ"כי להתגייס לטובת שימור וריבוי צבי היבשה המדבריים. בתמיכת קרן המלגות של גן החיות, הקרן ע"ש פרופ' אהרון שולוב, מייסד גן החיות, הוקם בגן החיות גרעין רבייה של מין נדיר זה, אשר הוקם ונוהל על-ידי עליזה רומן, המטפלת הראשית של ביתן החיות הקטנות. לאחר התחלה איטית (אלה צבים בסופו של דבר) התחולל "פיצוץ אוכלוסין" ו – 26 צבונים קטנטנים בקעו ושרדו בגן החיות. בשנה שלאחר מכן התגייסה שוב קרן שולוב לעזרת הצבים והעמידה מלגת מחקר לעבודת שדה – סקר בשטחי הנגב לבדוק את המצב של הצבים בטבע. כיוון שהמידע על הביולוגיה של המין ועל תפוצתו בארץ אינו מעודכן, החליט גן החיות התנ"כי לערוך סקר ראשוני של חולות הנגב במטרה לאתר את אזורי התפוצה הנוכחיים של המין ואת הגורמים המסכנים אותו. הסקר, נערך בחודשי החורף והאביב של 2004-2005 על-ידי בועז שחם שהוא הרפטולוג (חוקר זוחלים) מומחה. במהלך הסקר תועדו לא רק הצבים החיים אלא ממצאים נוספים כגון עקבות שיכולים להעיד על פעילות צבים באזור מסוים. שישה אזורי חולות במערב הנגב נבחנו: חולות שמורת הטבע משאבים, עגור, שונרה, נחל סכר, צאלים וניצנה. כל אזור נבדל מהאחרים בגורמי הסיכון הקיימים בו, דבר שעשוי לרמוז על הגורמים המסוכנים ביותר עבור צב היבשה מדברי. באופן לא מפתיע כלל כמות הממצאים הגבוהה ביותר הייתה בתחומי שמורת הטבע משאבים, אזור שכמעט ואינו מופרע על ידי פעילות אנושית כלשהי. לעומת זאת, באזור ניצנה לא נמצאו כלל סימנים לפעילות, פרט לשרידי צבים ישנים. אזור זה הוא אזור של התיישבות חדשה שבה לא רק שונה בית הגידול באופן קיצוני והפך לאזור חקלאי, אלא, כפי הנראה, ישנה באזור גם כמות גדולה יחסית של בעלי חיים עוקבי אדם, כגון עורבים, שועלים או כלבים, אשר טורפים את ביצי הצבים ואת הצבים הצעירים ואולי אף צבים מבוגרים יותר. מינים אלה אינם מקומיים לאזור ומגיעים בעקבות בני האדם והפסולת שהם מייצרים ומשאירים בשטח. עד להגעתם של הטורפים עוקבי האדם היה הכוח האפור הטורף העיקרי של צב היבשה המדברי אבל כיוון שהכוח הוא בעיקרו פעיל קיץ והצבים מנמנמים בקיץ הסיכויים למפגש כוח-צב הם נמוכים יחסית והכוח לא יכול להכחיד את הצבים. גורם סיכון נוסף שהתבלט הוא פעילות רכבים. בחולות צאלים, אזור של פעילות רכבי צבא כבדים, נמצאו מעט מאוד סימני פעילות, וגם בחולות עגור ושונרה, אזורים החביבים על נהגי רכבי השטח האזרחיים למיניהם, המצב אינו מזהיר. גן החיות ממשיך במאמציו להגן על צב היבשה המדברי ולסייע לו לחמוק מההכחדה, תוך המשך הרבייה בשבי והמחקר ואולי, בעתיד, השבה לטבע של פרטים לצורך אישוש האוכלוסייה. בינתיים, אם אתם נתקלים במהלך טיולכם בנגב בצב, אתם מוזמנים להסתכל עליו ולהתרשם מהחיה העתיקה, המיוחדת והמעניינת הזו, אבל, בבקשה, אל תרימו אותו ותניחו לו לנפשו. זה המעט שכולנו יכולים לעשות בכדי לסייע בשימורו של צב היבשה המדברי, רגע אחד לפני שבמהירות מדהימה ייעלם המין מארצנו, ולכן מהעולם כולו.
שעת האכלה/העשרה
10:00
איזור מחיה ותפוצה
ישראל והמזרח התיכון
ככל הנראה הצב קיים כיום רק בתחומי ישראל, באזורים חוליים בנגב המערבי ובמישורי ימין ורותם. בעבר התקיימו אוכלוסיות במזרח מצרים (מזרחית לשפך הנילוס) ובצפון חצי-האי סיני אולם אוכלוסיות אלו נכחדו או שנותרו מהן פרטים בודדים בלבד.
תמונת מצב
CR
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
CR
בעולם
CR
בארץ
בתנך
"וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו"
משקל
-
קילו
תוחלת חיים בטבע
שנים
מעניין לדעת
  • פרט לכך ששיא פעילותם של צבי היבשה המדבריים הוא בחורף, רק עוד מעט ידוע על אורחות חייו של צב-היבשה המדברי בטבע. ממחקרים ותצפיות שנערכו בארץ עולה כי הפרטים הם טריטוריאליים, אם כי קיימת חפיפה בין טריטוריות של פרטים שונים. עיקר פעילותו של צב היבשה המדברי הוא בסתיו, חורף ואביב ואילו את הקיץ החם הוא מבלה בתרדמתקיץ, בעיקר בתוך מחילות מכרסמים מתחת לשיחים. בעת פעילותו מחפש צב-היבשה המדברי את מזונו – צמחים. בניגוד לצב-היבשה המצוי, צב-היבשה המדברי הינו צמחוני מובהק. באביב, לפני הכניסה לתרדמת הקיץ מטילות הנקבות את הביצים, 1-3 ביצים בכל תטולה, בתוך גומה מכוסה בחול. כל נקבה מטילה בדרך-כלל 2-3 תטולות בכל עונה. לאחר 2.5-3.5 חודשים בוקעות הביצים והצבים הצעירים מתחילים את חייהם העצמאיים. במהלך חייהם לא צפויים צבי-היבשה המדבריים לפגוש הרבה אויבים טבעיים. הכוח האפור עשוי לטרוף אותם, אולם כיוון שהכוח הוא בעיקרו פעיל קיץ הסיכויים למפגש כוח-צב הם נמוכים יחסית. עם זאת, שועלים וכלבים שמגיעים עם ההתיישבות האנושית עשויים אף הם לסכן את הצבים. תוחלת חייו של צב-היבשה המדברי בטבע, בהנחה שאינו נטרף או נרמס, מוערכת ב-20 שנה לפחות, עם כי תוחלת החיים המירבית של הצבים אינה ידועה.