Heading
שם מדעי
Ursus arctos syriacus
מחלקה
יונקים
משפחה
דוביים Ursidae
מבנה חברתי
יחידאי
זמן פעילות
פעיל לילה
לפעמים פעיל גם ביום
מזון
אוכל כל
טורפי על. הם אוכלי כל וניזונים מפירות, ירקות, גרעינים, עלים, חרקים, דגים, בשר טרף ופגרים.
סכנות
הרס בתי גידול, ציד.
תוכנית שימור בגן:
שעת האכלה/העשרה
This is some text inside of a div block.
איזור מחיה ותפוצה
אסיה
אזורים ההרריים בהרי הקווקז, ארמניה, טורקמניסטן, תורכיה, איראן ועירק. בעבר היו נפוצים גם בישראל, ירדן, לבנון וסוריה. בישראל היה נפוץ באזורים ההרריים. ישנם השערות סותרות לגבי קיומו בשנים האחרונות, ולא ברור אם המין שקיים באזורים מסוימים הוא תת-מין זה או אחר.
מצב שימור
VU
חסר מידע
DD
לא בסיכון
LC
בסיכון נמוך
NT
עתידו בסכנה
VU
בסכנת הכחדה
EN
בסכנת הכחדה חמורה
CR
נכחד מהטבע
EW
נכחד
EX
תמונת מצב
VU
בעולם
This is some text inside of a div block.
בארץ
בתנך
הדוב מוזכר פעמים רבות בתנ"ך. "וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים." (ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק כ"ד)
משקל
100
-
200
קילו
תוחלת חיים בטבע
30
שנים
מעניין לדעת
- הדובים שבגן החיות הם רק שריד לאוכלוסיית הדובים שחיה בעבר בארץ ותוארה בתנ"ך. גן החיות התנ"כי בחר להתמקד בתת-מין זה על מנת לספר את סיפור השינוי הדרמטי במאפייני החי בארץ מימי התנ"ך ועד ימינו אנו. הדוב-החום הסורי הוא תת-המין הדרומי ביותר של הדוב החום, והוא הקטן ביותר מבין תתי-המין של הדוב-החום. נוסף על כך נבדל הדוב-החום הסורי משאר תתי-המין גם בצבעו הבהיר. הדובים גמישים בתנועתם ולמרות משקלם הרב הם שחיינים טובים ומטפסי עצים לא רעים בכלל. "חיבוק הדוב" המוכר מתאפשר בזכות מבנה השכמות שדומה לזה של האדם ומאפשר לדובים לטפס על עצים ואף ללכת צעדים ספורים על רגליהם האחוריות בלבד.
- בעבר הלא רחוק הכירו תושבי הארץ היטב את הדובים ומדי פעם אף "זכו" לכך שעדרי הצאן שלהם יותקפו על ידיהם. הדובים מקיימים באזורים קרים במיוחד מעין תרדמת חורף קלה. תרדמת חורף זו אינה מחויבת והיא תלויה בזמינות המזון והאקלים השורר בתקופת החורף בתחום מושבם. תקופת החורף מנוצלת גם להמלטת הגורים (בין 1-3) המתבצעת במערות וכוכים. קודם לכן, בקיץ, מזדווגת הנקבה עם הזכר. הדובים, שהם יחידאיים, מנתקים את הקשר ביניהם לאחר ההזדווגות והזכר אינו מסייע בטיפול בצאצאים. הנקבה ההרה משהה את התפתחות העובר עד לשלהי הסתיו רק אז מתחיל העובר להתפתח במלוא הקצב. בחודשים ינואר-פברואר ממליטה הנקבה את הגורים שמשקלם כ-250 גרם (כמו חבילת חמאה). הגורים נשארים עם האם במאורה למשך חודשי החורף שם הם מעלים במהירות את משקלם. באביב יוצאים הנקבה והגורים לשפע של מזון צמחי ובשרי.
- אזורים ההרריים בהרי הקווקז, ארמניה, טורקמניסטן, תורכיה, איראן ועירק. בעבר היו נפוצים גם בישראל, ירדן, לבנון וסוריה. בישראל היה נפוץ באזורים ההרריים. ישנם השערות סותרות לגבי קיומו בשנים האחרונות, ולא ברור אם המין שקיים באזורים מסוימים הוא תת-מין זה או אחר.